פסק-דין בתיק ת"א 1208/07

מבוא

1.             התובע היה לקוח של הנתבע 1, אשר במועדים הרלוונטים היה עו"ד, חבר לשכת עורכי הדין.

הנתבע 2 הינו עו"ד אף הוא, חבר בלשכת עורכי הדין מחודש יוני 2002, והינו בנו של הנתבע 1.

תביעה זו עניינה בתביעת לקוח בגין גביית יתר של שכ"ט, רשלנות בייצוג, ופירעון הלוואה פרטית. מנגד הגיש הנתבע 1 תובענה שכנגד, בגין יתרת חוב שכ"ט שלא נפרע.

לתביעת התובע ארבעה ראשים: פרשת יזדי, פרשת דנון, פרשת זוהרי והלואה פרטית.

פרשת יזדי - גביית יתר של שכ"ט

טענות התובע

2.             הנתבע 1 ייצג את התובע בתביעה בת.א. (רמלה) 2859/98 כנגד ז'קלין ודוד יזדי (להלן: "יזדי"). התביעה הסתיימה בפסק דין לטובתו. הנתבע ייצג את התובע גם בהליכי הגביה. לצורך גביית החוב פתח הנתבע תיק הוצל"פ שמספרו 01-64386-01-7. במועד פתיחת התיק עמד חוב יזדי נשוא פסק הדין על סך של 167,526.71 ש"ח.

הנתבעים גבו בתיק ההוצל"פ סך של 275,859.61 ש"ח אך העבירו לתובע סך של 150,000 ש"ח בלבד.

לפיכך, הנתבעים נותרו חייבים לתובע סך של 125,860 ש"ח, העומדים נכון ליום הגשת התביעה על הסך של 185,773 ש"ח.

טענות הנתבעים

3.             הנתבעים טוענים כי התקבול הכולל שהתקבל מתיק ההוצל"פ הנ"ל היה בסך של 213,000 ש"ח. אולם, הואיל ותיק זה לא היה התיק היחידי אשר טופל במשרד עבור התובע, הרי שגבו את שכר הטירחה וההוצאות המגיעים למשרד בגין כל התיקים מתוך התקבולים בתיק זה.

לטענת הנתבעים, בהתאם לחישוב המפורט בסעיפים 64 ו - 71 לתצהיר הנתבע 1, חובו של התובע למשרדם בגין שכ"ט בגין כל התיקים המטופלים על ידי המשרד, עמד על סך של 220,000 ש"ח.

ביום 19.12.2004 (לאחר ישיבה שהתקיימה בפני רשם ההוצאה לפועל בתל אביב), התובע והנתבע 1 נדברו ביניהם והסכימו, לצורך מניעת התדיינות עתידית, כי התובע יקבל סך של 150,000 ש"ח ואילו היתרה תועבר לנתבע 1 כתשלום לסילוק סופי ומוחלט של חוב התובע לנתבע 1, ובזאת הסתיימו כל החיובים ההדדיים וכל העניינים הכספיים ביניהם (להלן: "הסכם סילוק").

נוכח הגשת תביעה זו כנגדו, ביטל הנתבע 1 את הסכם הסילוק הנ"ל, והגיש תובענה שכנגד בגין יתרת חוב שכר הטירחה, בסך של 203,978 ש"ח בערכם להיום.

פרשת דנון - ייצוג רשלני

טענות התובע

4.             הנתבע 1 ייצג את התובע בת.א. (רמלה) 2858/98. התיק היה קבוע להוכחות ליום 22.3.2000. הנתבע 1 קיבל על עצמו את הייצוג ביום 15.3.2000, דהיינו שבוע טרם מועד הדיון. הנתבע 1 הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון אך זו נדחתה. לפיכך, הצהיר הנתבע 1 במועד ההוכחות כי אינו מוכן לדיון, ובית המשפט (כב' השופט ש. ברוך ז"ל) מחק את התביעה. בית המשפט קבע עוד כי התובע יהיה רשאי להגיש את התביעה בשנית בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ.

5.             הנתבע 1 הגיש בשם התובע ערעור על פסק הדין הנ"ל (ע"א (ת"א) 1927/00). בתחילה ניתן פסק דין במעמד צד אחד לטובת התובע, אשר בוטל. בדיון בערעור לגופו, הנתבע 1 לא הגיש עיקרי טיעון. בית המשפט מחק את הערעור עקב אי הגשת עיקרי הטיעון, וחייב את התובע בהוצאות בסך של 2000 ש"ח + מע"מ.